חוק למניעה ולענישה של פשע הגנוסייד (הוספת סעיפים לחוק העונשין), תשי"א-1950

1. הגדרה "גנוסייד" - פעולות שנעשו בכוונה להשמיד, בחלקה או במלואה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, כמו:

   • הריגת חברי הקבוצה;
   • גרימת פגיעה גופנית או נפשית חמורה לחברי הקבוצה;
   • כפייה מכוונת של תנאי חיים שמטרתם להביא לחורבנם הפיזי של הקבוצה, בשלמותה או בחלקה;
   • יישום של מדיניות שמטרתה למנוע לידות בתוך הקבוצה;
   • העברת כפויה של ילדים מקבוצה אחת לקבוצה אחרת.

2. ענישה הפועל להשמדת קבוצה כמוגדר בסעיף 1, או מי שמסייע, מתכנן, או מנסה לבצע גנוסייד, יועמד לדין וייענש בעונש מאסר עולם או בכל עונש אחר שייקבע על ידי בית המשפט.

3. סמכות שיפוט בית משפט בישראל יהיה בעל סמכות שיפוט להעמיד לדין ולהרשיע כל אדם אשר ביצע גנוסייד, בין אם הפשע בוצע בישראל או מחוצה לה, כל עוד הנאשם נמצא בשטחה של ישראל.

4. הסגרה מדינת ישראל יכולה לבקש הסגרה או להסגיר אדם המואשם בפשע גנוסייד, אך אם ההסגרה לא מתבצעת או אם ישראל מחליטה כך, ישראל שומרת לעצמה את הזכות לדון באדם זה בבית משפט ישראלי.

5. תוקף החוק נכנס לתוקף ביום הפרסום במלואו.

חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י–1950

(א) בחוק זה ”השמדת עם“ פירושה – אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי (להלן: ”קיבוץ“), באשר הוא קיבוץ כזה. ואלה המעשים: (1) הריגת אנשים הנמנים עם הקיבוץ; (2) גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקיבוץ; (3) העמדת הקיבוץ בתנאי־חיים שיש בהם כדי להביא להשמדתו הגופנית, כולו או מקצתו; (4) קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקיבוץ; (5) העברת ילדי הקיבוץ לקיבוץ אחר בדרך כפייה. (ב) בסעיף קטן (א), ”ילד“ פירושו – אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה. האשם בהשמדת עם, דינו – מיתה; אך אם עשה את המעשה, המהווה את העבירה, בנסיבות אשר, אלמלא סעיף 6, היו פוטרות אותו מאחריות פלילית או היו משמשות עילה למחילת העבירה, והוא עשה כמיטב יכלתו כדי להקל את חומרת התוצאות שנגרמו על ידי המעשה, יהיה דינו – מאסר לתקופה של לא פחות מעשר שנים. (א) האשם באחד המעשים המפורטים להלן, דינו כדין האשם בהשמדת עם. ואלה המעשים: (1) קשר לבצע השמדת עם; (2) הסתה לבצע השמדת עם; (3) נסיון לבצע השמדת עם; (4) השתתפות בהשמדת עם. (ב) המונחים ”קשר“, ”הסתה“ ו”נסיון“ שבסעיף קטן (א), יש לפרשם מתוך סמוכין להוראות פקודת החוק הפלילי, 1936. (ג) לצורך סעיף קטן (א)(4), רואים אדם כמשתתף בהשמדת עם, אם רואים אותו כך על פי סעיף 23(1)(ב), (ג) או (ד) לפקודת החוק הפלילי, 1936. האשם בעבירה לפי חוק זה יבוא על ענשו, בין שהוא מושל הנושא באחריות מכוח החוק, בין שהוא חבר של מוסד מחוקק, בין שהוא פקיד ציבור ובין שהוא אדם פרטי. מי שעשה מחוץ לישראל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, אפשר להביאו לדין ולהענישו בישראל, כאילו עשה את המעשה בישראל. הוראות הסעיפים 16, 17, 18 ו־19 לפקודת החוק הפלילי, 1936, לא יחולו לגבי עבירות לפי חוק זה. הוראות החלק הראשון של פקודת החוק הפלילי, 1936, יחולו לגבי עבירות לפי חוק זה, במידה שאין בחוק זה הוראה אחרת. עפ״י סעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בעבירות לפי חוק זה אין התיישנות. על אף האמור בכל חוק אחר, בדיון בדבר הסגרתו של אדם שנאשם, או שנתחייב בדין, על השמדת עם או על אחד המעשים המפורטים בסעיף 3(א), אין נזקקים לטענה שהעבירה שעליה הוא נאשם או נתחייב בדין היא עבירה בעלת אופי פוליטי. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה. חוק זה – הבא בעקבות האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, שנתקבלה על ידי עצרת האומות המאוחדות ביום ז׳ בכסלו תש״ט (9 בדצמבר 1948), נחתמה מטעם מדינת ישראל, ובהתאם להחלטת הכנסת נתאשרה על ידי מדינת־ישראל, – ייכנס לתקפו ביום פרסומו ברשומות, ויעמוד בתקפו, בין שהאמנה תיכנס לתקפה או תעמוד בתקפה ובין אם לאו.

قانون منع جريمة الإبادة الجماعية والمعاقبة عليها (إضافة أقسام إلى قانون العقوبات)، 1950

1. التعريف "الإبادة الجماعية" - الأفعال التي تتم بهدف التدمير الجزئي أو الكلي لمجموعة قومية أو إثنية أو عنصرية أو دينية، مثل:

   • قتل أعضاء المجموعة؛
   • التسبب في ضرر جسدي أو عقلي خطير لأعضاء المجموعة؛
   • الإكراه المتعمد على ظروف المعيشة بهدف إحداث التدمير الجسدي للجماعة كلياً أو جزئياً؛
   • تنفيذ سياسة تهدف إلى منع الولادات داخل المجموعة؛
   • النقل القسري للأطفال من مجموعة إلى أخرى.

2. العقاب أولئك الذين يعملون على تدمير مجموعة كما هو محدد في المادة 1، أو أولئك الذين يساعدون أو يخططون أو يحاولون ارتكاب الإبادة الجماعية، سيحاكمون ويعاقبون بالسجن مدى الحياة أو أي عقوبة أخرى تحددها المحكمة.

3. الاختصاص القضائي سيكون للمحكمة الإسرائيلية صلاحية محاكمة وإدانة أي شخص ارتكب جريمة إبادة جماعية، سواء ارتكبت الجريمة في إسرائيل أو خارجها، طالما أن المتهم موجود في أراضي إسرائيل.

4. تسليم المجرمين يمكن لدولة إسرائيل أن تطلب تسليم أو تسليم شخص متهم بارتكاب جريمة إبادة جماعية، ولكن إذا لم يتم تنفيذ التسليم أو إذا قررت إسرائيل ذلك، تحتفظ إسرائيل بالحق في محاكمة هذا الشخص في محكمة إسرائيلية.

5. * الصلاحية * ويدخل القانون حيز التنفيذ في يوم نشره بالكامل.

אני מצפה לראות את הצדק נעשה

@netanyahu @yoavgallant @bezalelsm

Law for the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide (Addition of Sections to the Penal Law), 1950

1. Definition "Genocide" - actions done with the intention of destroying, in part or in full, a national, ethnic, racial or religious group, such as:

   • killing group members;
   • Causing serious physical or mental harm to members of the group;
   • Deliberate coercion of living conditions aimed at bringing about the physical destruction of the group, in whole or in part;
   • Implementation of a policy aimed at preventing births within the group;
   • Forced transfer of children from one group to another.

2. Punishment Those who act to destroy a group as defined in section 1, or those who assist, plan, or attempt to commit genocide, will be prosecuted and punished with life imprisonment or any other punishment determined by the court.

3. Jurisdiction An Israeli court will have jurisdiction to prosecute and convict any person who has committed genocide, whether the crime was committed in Israel or outside of it, as long as the accused is in Israel's territory.

4. Extradition The State of Israel can request extradition or hand over a person accused of the crime of genocide, but if the extradition is not carried out or if Israel decides so, Israel reserves the right to try this person in an Israeli court.

5. Validity The law enters into force on the day of publication in full.

FYI @LemkinInstitute